טיפים לבנייה
ברור מעל כל צל של ספק שהחלטות נכונות חייבים לקבל במעמד תכנון הבנייה.
מה לא נאמר ו/או נכתב לגבי החשיבות של צנרת המים והאביזרים השתולים בתוך הקירות
למשך זמן ארוך או נכון יותר עד לשיפוץ הבא שבד"כ נובע מפיצוץ צנרת המתרחש תמיד מתחת
לריצוף.
הצנרת והאביזרים השתולים מתחת לריצוף ו/או בקירות חייבים להיות מחד עמידים וחזקים ומאידך
חייבים חיצונית לשמור עליהם מפני בלאי מואץ העלול לקרות מתהליכי חלודה,אבנית,קורוזיה ו/או לחץ גבוהה.
הצנרת משולה לכלי הדם שיש בגוף האדם ומתנהלים בדיוק על פי אותם כללים,המים (האוכל והשתייה) מהווים צורך בסיסי לשמירה על הצנרת (כלי הדם) ולחץ המים (לחץ הדם) חייב להיות תקין ומאוזן
בבתים בין 1.5-5 בר (ו-110/70 בלחץ הדם).
מה שבונה את לחץ המים היא אותה משאבה (לב) שמזרים את המים (דם) אל תוך הבית (הגוף) על פי דרישת השימוש בבית,כלומר שמדיחים אסלה או משקים ( כשנחים או רצים על ההליכון)
פעימות מוגברות של מונה המים (דופק מוגבר) מסוכן לכיס אבל כשמדובר בלב זה הרבה יותר מסוכן.
סוג הצנרת
- צנרת פלסטית מאושרת מזון
- צנרת נירוסטה/PVC במידה ויש כוונה למים רכים ראוי לציין שצנרת PVC אינה מומלצת לשתיית אדם ואינה עמידה בפני קרינת שמש (UV),לעומת זאת הצנרת איננה יקרה במיוחד,חזקה ועמידה בלחצים וגם עמידה בפני מים רכים,חומציים ו/או קורזיביים.
- הפרדת סוגי הצנרת למטרות שתייה,רחצה ומכונות הדחה/כביסה לבין צנרת אפורה
אופן התכנון
- הרשויות מספקות כ-1.5 מק"ש ספיקה המתאימה לצינור "3/4 מומלץ צינור של 25 מ"מ מהשעון עד לבית (במידה והמרחק סביר ולא לגדול ב- 1 מ"מ בקוטר הצינור על כל תוספת של 10 מטר.
- יש להימנע ככול שניתן מהטמנת צנרת מתחת לריצוף ואם חייבים כדאי להתקין 2 צינורות שאחד מהם יהיה ספייר במידת הצורך.
- מומלץ להתקין מרכזיה עם צנרת נשלפת או להתקין ככל שניתן את הצנרת על הקירות החיצוניים.
- מומלץ להימנע ממפגשי צנרת ו/או אבזרים בין ברזל ופליז בכדי למנוע שיתוך (קורוזיה)
- חיבור צנרת הכיורים,מכונת כביסה,מדיח והמזגנים למטרות השקיה ו/או טיפול למחזור,בהמשך פרק שלם ייועד לנושא המחזור של מים אפורים "חלום רטוב" של מיטב המוחות הרוצים לחסוך מים.
- לא מומלץ לכסות בטיט רווי סיד צנרת/מחברים העשויים מתכת מחמת עיקול המתכת ע"י הסיד,ניתן ורצוי לבודד את הצנרת גם מבחינת שימור טמפרטורת המים.
- מומלץ לעלות את קטרי צנרת הדלוחין בכדי למנוע סתימות עתידיות ולחרוג מחישובי זוויות של 1.5 מעלות ושיפוע תלול יותר.
- מומלץ להשתמש בבורות ביוב מוכנים מפלסטיק ולהימנע מבניית בנצ'יקים בהחלקת בטון העלול להזרים את מי הביוב ישירות לאקוויפרים ולגרום בעיות של נזילות וריחות לא נעימים.
- מומלץ לבנות בור ספיגה ספייר ובקרבתו נקודת חשמל וניקוז אל מחוץ לשטח למקרים בהם קיימת רטיבות העולה מן הקרקע אל הבית ואז ניתן לחבר משאבה טבולה ובקלות יתרה להפטר מהמים הנקווים מתחת לבית,למותר לציין שבור זה חייב להיות נמוך יותר מהרצפה הכי נמוכה בבית.
- בתכנון מסלול צנרת הביוב ובורות הביוב כדאי להעביר צנרת זאת עם כמה שפחות שבירת זווית ובמקום שלא ישתלו עצים אשר ישלחו את השורשים לכיוון הצנרת ויגרמו לפיצוצים.
איסורים
- אסור לחבר מרכך מים למטרות ביתיות (מזהם את האקוויפרים),פרק שלם דן באיסור זה באתר גל-על.
- אסור לחבר את מרזבי הגשמים למי הביוב ( גורם להצפת הביוב ובכך זיהום האקוויפרים)
ניצול מי דלוחין
מים אפורים או כשמם הידוע "מי דלוחין" מצטברים משימושי הכיור ואמבטיה וניתנים לניצול חוזר למטרות השקיה לגינות בתנאי שייאספו,יסוננו ויאוגמו כראוי. ביחד עם מאמצי חיסכון במים במגזר הביתי, ניתן להוריד משמעותית בצריכת מים.
תולדות משבר המים
הפיתוח העירוני מגביר את כמויות הנגר העילי כפונקציה של בניית בתים,חניונים,מגרשי טניס,ריצוף גינות וסלילת כבישים ומדרכות שמכסים שטחי חלחול היות ואספלט ובטון מונעים ממי הגשמים זרימה לצרכי מילוי מי התהום. התוצאה ברורה,מי הגשמים באזור עירוני מעמיס את מכוני טיהור השפכים שמי הגשמים בעיר מופנים אליהם ע"י מי הנגר מעורבבים במי ביוב,מחסור מים אלה אקוויוולנטים לכמות המים שחסרה באקוויפרים.
מי הנגר העירוני הם מים איכותיים עם צורך מינימליסטי לטיפול לצרכי שתייה.תכנון נכון יאפשר אגירה ואיגום מי נגר,ובכך גם הורדנו את העומס על צנרת מי הביוב העירוני שקורסת נוכח מסת מים אדירה הזורמת בתוכה היישר אל ............................הים.
מודעות לתכנון בנייה משמרת מים בכדי להגדיל את נפח קליטת מי גשמים וחלחולם למי התהום תופסת תאוצה.כדי למזער הפסדי המים ניתן לקבל החלטות ברמת תכנון הבנייה של בניינים וחצרות של בתים, ברמת תכנון שכונה/עיר,חייבים להטות את מרזבי הגגות למוקדי נקז ולהובילם היישר למי התיהום.
תכנון וביצוע מגרשי חנייה,כבישי אספלט ו/או בטון ומדרכות בטכנולוגיה חדירה (פורוזיביים).
ניתן להפחית בין 65%-75% בהפסדי מים אם מתכננים כ-15% שטח פתוח ולא בנוי ואליו לנקז את מי הנגר.
הגברת ניצולת המים
75% מהמים העולמיים מופנים לטובת החקלאות,כך שברור ששכלול שיטות ההשקיה יניבו יותר פירות/ירקות ויחסכו מים,השקיה בטפטוף שפותחה כאן אצלנו ושימושים בחיישני בקרה ממוחשבת.
בישראל קיימות ומיושמות כל שיטות ההשקיה והודות לנו,מצליחים להוריד 85% מהמים למטרות השקיה, וכל זאת בגידול מתמיד של השטח המושקה ב-50%.
כללי
כ-25% מתצרוכת המים בארץ זורמת בסיום השימוש ישירות לביוב.כמעט כל השפכים הם תוצר
של שימושים בייתים.בניקיונות הביתיים קיים שימוש מאסיבי של מים בכדי לנקות כמות קטנטנה של לכלוך.במאות מיליונים מק"ב של מים נעשה שימוש בודד בלבד גם בבית וגם בתעשייה,כך שאותם מאות מיליוני מק"ב של מים זורמים ישירות אל הביוב ואנו מאבדים כך מים מתוקים איכותיים שנה בשנה. המראה והריח של השפכים ידועים לכולנו,אך מעטים מאתנו מודעים לכך שרק 0.25% ממי השפכים הנם מזהם אמיתי והשאר הנם מים איכותיים לכל דבר ומטרה.
המטרה הנה הרחקת חומר פסולת מתוך המים.ובכך מונעים מפגע סביבתי שיוצר זיהום המים במקורות מים עיליים ומי התהום)ובכך נוצרת אפשרות לשימוש חוזר במים המסוננים
מי הקולחין מיצרים לחקלאות.השימוש במי קולחין הנה דרך מצוינת ללחימה במחסור המים.
מי שופכין מסוננים נמצאים בשימוש ומהווים פרמטר חשוב בשיקולי משק ומשאבי המים של מדינת ישראל.
כ- 245 מליון מק"ב מי קולחין הם למעשה כ-65% ממי השפכים בארץ,מוחזרים למטרות המטרה עילית בעיקר,למרות שניתן בקלות יתרה לסננם למטרות השקיה בטפטוף בחקלאות.
בימים אלה ממש מגיעים כמויות המים המושבים ל 50% מעתודות מים שזמינים למטרות חקלאיות.
תיאורית המחזור
זירוז תהליכי טיהור עצמאים וטבעיים של מי שופכין ברמות זיהום אופייניות גורמת לשיקוע מזהמים, המסת המזהמים,פירוק כימי של המזהמים והמיהול ובכך השגנו את המטרה.
בתהליכים טבעיים אלו הלוחמים העיקריים הנם החיידקים ואצות הגורמים לפירוק חומר אורגני ולהפיכתו לחומר אנאורגאני.
נהוג לזרז תהליך פירוק טבעי בעזרת תוספת טיפול המבוסס על שלבי טיהור טבעי.
מוצקים שמהווים 0.015% ממי ביבים מורכבים מתרכובת אורגנית של חלבון ושיתנן שהם תוצרים ישירים של פסולת מגוף האדם,הפירוק בגוף בתוספת פחמימנים מקבוצת הסוכרים והעמילנים כמו גם
שמן וסבון,או בשפת העם "דטרגנטים",מלח ובעיקרם "כלורידים",יונים של מתכות ומוצקים שונים.
מקצת החומרים האורגניים והמוצקים מרחפים להם במי השפכים עם מגמת שקיעה.
ארבעה שלבי טיפול למחזור מים אפורים
1) "קדם" : סילוק מוצקים גדולים.
2) "ראשוני " :הפרדת מוצקים ששוקעים במים
3) "שניוני" : חמצון החומרים האורגניים ופירוק ע"י מיקרואורגניזמים והסרת מסת הפירוק.
4) "שלישוני" : חמצון חוזר של החומרים האורגניים והסרת חומרים צפים.
" קדם "
מסננים במסנן גס :חול,טמפונים,נייר טואלט,אבנים, ועוד.
במידה ונשארת כמות חול חריגה מומלץ להעבירם למיכל שיקוע.
" ראשוני "
אחרי תהליך הקדם מועברים המים לאגן שיקוע ראשוני, שבו מושקעים מרבית המשקעים המרחפים שגודלם גדול באופן יחסי מעל אחד מיקרון.התהליך עורך כשעה עד שעתיים.אוספים את המסה ששקעה (בוצה ראשונית) מומלץ ליבשה לצרכי "טיוב קרקע".
אפשר לשרוף את הבוצה ולהרחיקה למזבלה.
שמן וצפים למיניהם יש להרחיק ע"י דמוי משוט מפני המים באגן השיקוע.
ומעתה המים נקראים "קולחים ראשוניים" ומכילים ערב רב של מומסים כדוגמת קולואידים ומרחפים אחרים שהם לא גסים.ניתן למצוא חיים מיקרוביאליים עשירים עם ספירות מרשימות שחלקם פתוגנים.
" שניוני"
מרבית החומרים האורגניים מפורקים בעזרת מיקרואורגניזמים להלן 3 שיטות מקובלות:
1) אגן חמצון – בריכה רדודה ששטחה גדול ואליה מוזרמים קולחים ראשוניים,בריכה זו מכילה מיקרואורגניזמים לפירוק.השפכים נכנסים לשלה "השהייה" באגן החמצון למשך מס' ימים,לצורך התרבות של אצות ירוקות שמייצרות פוטוסינתזה ובכך מעשירות את האגן בחמצן.
לאגן החמצון קיימים שתי חסרונות : תופס שטח גדול
התפתחות של סביבה אנאירובית בחורף המאטה את התהליך ובעיקר יוצרת ריחות איומים.
2 ) נבגים – משטח חצץ שמעליו נעה באיטיות ממטרה המתיזה את הקולחים הראשוניים.
הזרמת המים בהתזה על משטח האבנים יוצרת מגע מצוין בין החומרים האורגניים לאוויר ולמיקרואורגניזמים המפרקים .
3) בוצה המשופעלת – דרך יעילה ביישומים מתקדמים כדוגמת השפד"ן.
הבוצה המשופעלת הנה מרבד של מיקרואורגניזמים המפרקת ונשמרת בפעילות המשכית במיכל האוורור שאליה מוכנסים מי השפכים. מיכל האוורור היא תעלה פתוחה.
החמצן מגיע בעזרת מערבל ומאוורר.
זמן פירוק החומר האורגני בשיטה זו הוא 12-18 שעות, ובסיום התהליך מורחק יותר מ- 92% מכלל החומרים האורגנייםאחר כך מועברים הקולחים השניוניים לאגן השיקוע לתהליך הפרדה של המהמיקרואורגניזמים אשר גדלו תוך כדי הטיפול.הליך כזה נעשה בתנאים אנאירובים.
תוצר לוואי הנו גז המטאן שאפשר לאספו לצורכי אנרגיה כדוגמת חשמל.
לא כדאי להוציא את כל הבוצה לצורך המשך קיום של תהליך פירוק.
